כ ל ל י בתיק זה מתעורר במלוא עוצמתו הקושי לאזן בין צורכי חברה אורבאנית צפופה ומתועשת, המייצרת מידי יום כמויות אדירות של ביוב ושפכים, לאחריותם של המופקדים על איסוף, הולכה וטיפול באותם שפכים, בלי לפגוע באיכות הסביבה, ובמוכנות, מבעוד מועד, להתמודדות עם אירוע חרום, שהתרחשותו לא צפויה, תוך הימנעות מפגיעה בשלום הציבור ומפגיעה מתמשכת בטבע ובמשאביו.
בשנות ה- 70 הוקמה מערכת לאיסוף והולכת שפכי גוש דן, שכוללת תחנות שאיבה וצנרת (להלן:
"מערכת ההולכה"). צנרת מערכת ההולכה מורכבת מקווי סניקה ומקווים גרביטציוניים. שלושה קווים (גרביטציוניים) מאספים ביוב לתחנת רידיניג בת"א. משם מועברים השפכים לתחנת "בסה", שביפו. רלוונטיים לענייננו שני קווי סניקה מקבילים - מזרחי ומערבי - עשויים אסבסט צמנט, אותם הניחה חברת מקורות. קוטרו של כל צינור 1.250 מ"מ ואורכו 4.63 ק"מ. קווים אלו מוליכים את השפכים מתחנת השאיבה "בסה", למאסף גרביטאציוני וממנו למכון טיהור בראשל"צ.
ב- 1987 הועברה האחריות לאיסוף, טיפול והולכת שפכי גוש דן למכון הטיהור לאיגוד ערים דן לביוב (להלן: "
האיגוד" או "
השפד"ן").
האירועביום 28.01.03 בשעת אחר הצהריים, בקרבת צומת הרחובות עזה - חבר הלאומים ביפו, נשבר קטע מקו הסניקה המזרחי (להלן: "
האירוע" ו/או "
השבר"). עם קרות השבר פרצו כמויות אדירות של שפכים מתוך האדמה, קרעו בקרקע מכתש שקוטרו עשרות מ"ר, סחפו כלי רכב, הציפו בתים (ביניהם גן ילדים), וסיכנו חיי אדם.
זמן מה לאחר אירוע השבר, הוחלט על הפסקת פעולות השאיבה בתחנת בסה, והזרמת שפכים וביוב גולמי לים (להלן: "
ההזרמה"). ההזרמה נמשכה עד ליום 25.02.03, בסך הכל הוזרמו לים 3,000,000 מ"ק ביוב גולמי. הזיהום שנוצר חייב סגירת החופים והטלת איסור לדוג, לשוט ולצלול באזור.
כתב האישוםב-8.12.04 הוגש לבית משפט זה כתב אישום נגד האיגוד, ונגד מי שהיו באותה עת יו"ר האיגוד - מרים מזר (להלן:
"הנאשמת"), מנכ"ל האיגוד - גדעון זץ (להלן:
"נאשם 3"), ומהנדס האיגוד - יעקב אריאב (להלן:
"נאשם 4").
בסעיפים 5 ו-6 לכתב האישום מפורטים המעשים והמחדלים שגרמו לקרות השבר, להזרמת שפכים ממקור יבשתי לים ללא היתר ולכלוך רשות הרבים. כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות על סעיפים 2 ו-6 לחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988 (להלן:
"חוק למניעת זיהום הים"), וסעיפים 2, 13 ו-15 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן:
"חוק הניקיון").
הנאשמים
קודם לדיון באירוע, באחריות לקרותו ובעבירות, ראוי להידרש בנפרד לכל אחד מהנאשמים:
1.
האיגוד הוא גוף סטטוטורי שהוקם ב-1956 על פי צו איגודי ערים (איזור דן) (ביוב), תשט"ז-1956 להלן: "
הצו"). בהתאם לצו מופקד השפד"ן על איסוף וטיפול בשפכי גוש דן. כאמור לעיל, בפועל האחריות למערכת ההולכה הועברה לשפד"ן ב-1987.
2.
הנאשמת מרים מזר ילידת 1935, בוגרת גימנסיה הרצליה, עורכת דין, שלצד עיסוקה המקצועיים, כיהנה בעבר כחברה במועצת עיריית ת"א ויושבת ראש המועצה, כדירקטור בחברות, כולל חברות ממשלתיות. ב- 1993 מונתה לכהונת יו"ר האיגוד. כהונתה תמה קודם לאירוע והיא נאותה להמשיך לתפקד כיו"ר לא פעיל עד למינויו של מחליף. לאחר סיום תפקידה באיגוד שימשה יו"ר דירקטוריון בזק וכיום היא דירקטור חיצוני בחברת "גילאון השקעות" וכדירקטור בקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות וקולנוע ת"א.
3.
הנאשם גדעון זץ יליד 1937, מהנדס אזרחי, החל לעבוד באיגוד ב- 1966. ב-1974 מונה מהנדס האיגוד וב-1997 כמנכ"ל, תפקיד בו כיהן עד לפרישתו לגמלאות בשנת 2003, בתכוף לאחר האירוע. במהלך שנות עבודתו צבר מוניטין כמקפיד הקפדה יתירה על שמירת ערכים סביבתיים, נטען לגביו שהוא האיש ש"הוציא את הביוב מהים".
4.
הנאשם יעקב אריאב יליד 1947, עלה לישראל מרוסיה ב-1981 לאחר שנות סירוב ארוכות. מהנדס בעל תואר שני מהטכניון בריגה ותארים נוספים, ביניהם, הסמכה לנהל פרוייקטים. בשנת 1982 התקבל לעבודה בתעשייה אווירית כמהנדס ומנהל מחלקת הנדסה שבה עבד עד שנת 1995. מאז ועד 2006 עבד בשפד"ן כמהנדס תיפעול. עבודתו הסתיימה בתקופת כהונתה של הנהלה חדשה, כשהעבירות נשוא הדיון בתיק זה "משמשות כרקע". במאמץ רב הצליח להשתלב בעבודה כמזכיר ראשון בלשכת הקשר של משרד ראש הממשלה במוסקבה. הוא מועסק במשרה זו על פי חוזה אישי לשנה, שניתן להארכה לשנתיים נוספות.
המשפט באמצעות סנגוריהם עורכי הדין
א. סופר, ד. שיינמן וב. שגיב, כפרו הנאשמים בישיבת יום 20.02.05 בעובדות כתב האישום.
בפתח שמיעת הראיות ולשם היעילות הגיש התובע
עו"ד א. בדנר, בהסכמת הסניגורים, שני קלסרים גדושים במסמכים. חרף זאת, היה צורך במספר רב של ישיבות לשמיעת עדי התביעה, רובם ככולם בעלי מקצועות רלוונטיים לנושא שבדיון, ביניהם ד"ר יאיר פולקמן מהנדס מומחה בתחום הנדסה סביבתית אזרחית, שמונה כיועץ למשרד להגנת הסביבה, זמן קצר לאחר האירוע, והכין חוות דעת מפורטת - ת/43 והעיד בבית המשפט (עמ' 388-520 לפרוטוקול).
עם תום שמיעת הראיות ודחיית טענת
"אין להשיב על האשמה" שהעלה ב"כ של נאשם 4, העיד מטעם השפד"ן פרופ' הילל רובין - מהנדס מומחה בתחום הנדסת ביוב, גם הוא הכין יותר חוות דעת אחת - נ/46ג, נ/67 והעיד בבית המשפט (עמ' 871-979 לפרוטוקול).
הצהרת האחריות של הנאשמים והסדר הטיעוןביום 25.02.07, לאחר עדותו של פרופ' רובין, קיבלו הנאשמים על עצמם אחריות אישית לקרות האירוע, הכריזו עליה באולם בית המשפט והביעו צער בגין הנזקים שנגרמו לסביבה (הנאשמת עמ' 985, נאשם 3 עמ' 985, נאשם 4 באמצעות ב"כ עמ' 986-987).
בעקבות ההצהרות, הציגו ב"כ הצדדים הסדר טיעון (להלן: "
ההסדר").
במסגרת ההסדר הותר לנאשמים לחזור מכפירתם ולתובע הותר לתקן את כתב האישום (ראו החלטה עמ' 989 לפרוטוקול). בכתב האישום המתוקן צומצמו מהותית פריטי המעשים ו/או המחדלים שיוחסו לנאשמים בכתב האישום המקורי.
ההסדר כלל הסכמות נוספות כדלקמן: